החלטה בתיק מ"ת 19742-12-10

לפני בקשה לעיון חוזר להחלטת המעצר בעניינו של המבקש.

בקשה זו מכוונת לאפשר את יציאתו של המבקש לחופשה בת מספר ימים, על מנת שיוכל לשבת שבעה על אביו המנוח וכן לעלות לקברו בתום השבעה.

מחלוקת בין הצדדים ומחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון כי צד, במישור הפרוצדוראלי, יש להידרש לבקשות מסוג זה, נוכח אי הבהירות החקיקתית עליה עמדו שופטים רבים, פעמים רבות.

הסנגור הציג תיק רע"ב 3307/11 בעניין שהוא לכאורה דומה בו הביעה השופטת נאור העדפה, לכאורה, לכך שתוגש עתירת אסיר עבור מי שעצור עד תום ההליכים. לעומת זאת, יש פסיקה רבה המאוזכרת באותה בקשה, ומובאת בפירוט בבש"פ 4474/10 מפי השופט ג'ובראן, אשר קובעת להיפך.

מכל מקום, כאמור בבש"פ 4474/10 אף לשיטת המעדיפים את המסלול המנהלי קיימת סמכות לבית המשפט לדון בבקשות כאלה. בהקשר זה, צודק הסנגור כי סמכות שב"ס מוגבלת בשלב המעצר עד תום ההליכים ליציאות בליווי, כאשר בקשתו המהותית היא לאפשר חופשה קצרה.

לגופו של עניין, יש לבחון בקשה זו בפרמטרים הרגילים של מעצר עד תום ההליכים, היינו לבחון אם המסוכנות של המבקש מאפשרת להסתפק בחלופה וזאת בשים לב לצורך האנושי המובן והחשוב לאפשר לאדם לקיים את טקסי האבל על מות אביו.

חשיבות רבה יש למרבית הדתות ובמרבית התרבויות בעולם לקיום טקסי אבל כאלה. חשיבות רבה יש במישור האנושי, הפרטי, הפסיכולוגי לסגור מעגל ביחס לפטירתו של אדם קרוב ולקיים את הטקסים כנהוג.

לנוכח חשיבות זו, מקרה זה הוא מקרה קשה, שכן המבקש עצור עד תום ההליכים על פי החלטת בית משפט זה מפי כב' השופט מגד, אשר אושרה בערר בבית המשפט העליון וזאת על יסוד נתונים המלמדים על מסוכנות רבה.

תיאור המסוכנות בעבירות רכוש אינו תיאור הולם בנסיבות העניין. המדובר בסדרת מעשי שוד אלימים המפורטים בהחלטות הקודמות, בין השאר בהחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 2571/11.

מעשים אלה, על רקע נתונים נוספים של המבקש הביאו את בתי המשפט לקבוע, כי מסוכנותו אינה מאפשרת חלופת מעצר. יוער כי כב' השופט מגד למעשה בחן את האפשרות לשחרר לקרובי המשפחה, אשר מתבקש עתה כי ישמרו על המבקש, דחה הצעה זו ואף לא ראה מקום לקבל תסקיר בעניין. כאמור, הערר על החלטה זו, נדחה.

אכן, הסכנה בימים בודדים בעת שבעה נמוכה יותר מאשר שחרור באופן כללי, אך אני סבור שהמסוכנות כפי שנקבעה בהחלטות הקודמות אינה יכולה לאפשר חופשה בכל מתכונת שהיא, בוודאי לא בפיקוח בני משפחה שלא התקבלו.

עתה נותר לדון בשאלה אם יש מקום ליתן הוראות לשב"ס שהן חורגות מהסכמת המדינה לביקור אחד בבית הקברות.

יש לזכור שהנחיות שב"ס מקיימות איזון בין הצרכים של האסירים לבין האפשרויות של שב"ס מבחינה ביטחונית ותקציבית לעמוד בצרכים של האסירים.

הוראה של בית המשפט לשב"ס לחרוג מהנחיותיו הפנימיות לטובת אדם זה או אחר פוגעת בעיקרון השוויון ולא יעשה כן אלא אם יוכחו נסיבות המצדיקות זאת, או אם יוכח כי ההנחיות הפנימיות הינן סבירות או שאינן מקוימות כראוי ואין אינדיקציה כזו לפני.

סיכומו של דבר - הבקשה נדחית.

רשמתי לפני את התחייבות המדינה בדבר הבאת המבקש אל טקס העליה לקבר בתום השבעה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' אלול תשע"א, 05/09/2011 במעמד הנוכחים.